שיירה משך הקמה: 9 חודשים מסע: 24.7-8.8.2013
מתוך התיק לנווד
אנחנו מתצפתים מגג של בנין - כמו באותו הערב לפני שהכל התחיל - על עירנו הנצורה. כמעט שנה עברה מהיום בו הוחרב מעוזנו האחרון. מאז, העלנו לרשת מדוכות עשן, תקענו בשופר ההתכנסות. אט אט התקבצו עוד ועוד פליטים, עייפים, עסוקים, אך האש לא כבתה מעיניהם. כך הפכנו מיחידים לאספסוף, ומאספסוף לשבט חי.
עד היום בחרנו לפלוש אל המגודר, אל הנטוש והמופקר, משום שבו מצאנו את האפשרות לחרוג. היום אנחנו בוחרים לצאת לפומבי, לפלוש לתוך ליבו של המוכר. במשך השנה האחרונה עסקנו בפירוק היכל תרבות והפיכתו לנייד. תחושת הדחיפות דוחקת בנו לצאת מוקדם מידי. חלק מהעבודה לא תפח, לכן עלינו לעסוק באמנות המצה החשופה והקשה, שלעיתים עושה עצירות. זו הצידה איתה יוצאים לנדודים.
אנחנו יוצאים למסע, וקוראים לכל מי שברוחו עדיין רואה את מה שקבור עמוק מתחת לכיבשן הסואן של חיי השיגרה המנותבים, המרוסנים, המאולחשים. אי שם תחת שכבות על שכבות שוכנת העיר שלנו. צעד אחר צעד נחרוש את הרחובות ברגלנו. כשיתשו כוחותינו מלכת נבנה מחנות ונפרוץ בריקודים. נצא לחיי נדודים ונשיל את המשקל העודף מתודעתנו, עד שנראה, עד שניראה, עד שיפלו החומות.
זוהי נקודת האל חזור, נקודת התצפית האחרונה לפני שנחצה את הרוביקון ונפלוש לרחובות ירושלים.
יומן מסע 21 ליולי 2013
תמונות
